ע"פ 5797/11

תקציר

המערער, ר.ז., ערער על חומרת עונשו לאחר שהודה בניסיון רצח של בת זוגו לשעבר. נגזרו עליו תשע שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי נוסף, לצד תשלום פיצויים למתלונן בסך 10,000 שקל. עובדות המקרה הצביעו על תקיפה מתוכננת מראש של המתלוננת, שנדקרה פעמיים בגבה על ידי ר.ז. לאחר שסיימה את מערכת היחסים ביניהם. בית משפט קמא התחשב בהודאתו של המערער, בהבעת החרטה ובמצבו הנפשי, לצד חומרת העבירה, בגזר דינו. בערעור טען ר.ז. כי בית המשפט התמקד יתר על המידה בחומרת העבירה והתעלם מנסבותיו האישיות, לרבות גילו המתקדם ובדידותו בישראל בזמן שילדיו מתגוררים בחו"ל. המשיב הדגיש את חומרת העבירה, את השלכותיה הפיזיות והנפשיות על המתלוננת ואת הצורך במדיניות מחמירה במקרים של אלימות בין בני זוג. ערכאת הערעור, שהסכימה כי העונש הולם, דחתה את הערעור. בית המשפט הדגיש את חומרתו הרבה של ניסיון הרצח, במיוחד במקרה זה בו ניסה המערער לרצוח את בת זוגו לשעבר, וציין את הצלקות הפיזיות והנפשיות הקבועות מהן סובלת המתלוננת. תוך שהוא מכיר בנסיבותיו האישיות של המערער, מצא בית המשפט כי אין בהן כדי להצדיק הקלה בעונש, במיוחד נוכח חומרת העבירה ואופייה ארוך הטווח של שהותו בישראל.