רע"א 22697-05-17

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע למסקנה כי הבקשה לדחיית התביעה מוצדקת. ההחלטה מתבססת על תקדימים מבוססים בעניינים פרוצדורליים, המצויים בדרך כלל בשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי. ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות אלה אלא אם קיימות נסיבות חריגות, שאינן מתקיימות במקרה זה. יתר על כן, הבקשה נכשלת לגופו של עניין. בעוד שבית המשפט מאפשר בדרך כלל תיקונים לכתבי תביעה כדי לסייע לבעלי הדין להציג את טענותיהם, תיקונים המציגים עילות תביעה חדשות או סותרות אינם מועדפים. הדבר נכון במיוחד כאשר הם עלולים לגרום לפגיעה בצד שכנגד, כמו במקרה זה בו התיקון המבוקש מגיע בשלב מאוחר, למעלה משנתיים לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, וישנה באופן משמעותי את אופי ההגנה. המבקש מבקש לשנות את תביעתו מן היסוד, ולשנות את טענתו מאירוע ספציפי הגורם נזק להצטברות נזק על פני תקופה בלתי מוגדרת, דבר הסותר את תביעתו המקורית. תיקון זה יגרום עוול למשיב, אשר יידרש להתגונן מפני תביעה שונה מזו שהוצגה בתחילה. בנוסף, נראה כי ניסיונו של המבקש לשנות את תביעתו נובע מהבנתו כי תביעתו המקורית, המבוססת על אירוע ספציפי, לא נתמכה בקביעת המומחה מטעם בית המשפט. התרת תיקון כזה תוביל לריבוי טענות סותרות ועלולה לשלול מהמשיב הגנות תקפות. מטעמים אלה, הייתה ראויה החלטתו של בית משפט קמא לדחות את התיקון ולדחות את התביעה, והבקשה נדחית. המבקש נדרש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב, כאשר הסכום הכולל ישולם מהבטוחות שהופקדו בבית המשפט והיתרה תוחזר למפקיד.