בש"פ 2704/10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על מעצרו הזמני של המערער. ההחלטה מבוססת על הוראות סעיף 21(ד) לחוק סדר הדין הפלילי. במקרה זה מואשם המערער בעבירת אלימות חמורה כלפי מתלונן, שבגינה נגזרו עליו בעבר 40 חודשי מאסר בגין אירוע אלימות קודם כלפי אותו אדם. נוכח מסוכנותו של המערער לחברה ובהיעדר מפקח מתאים לשחרורו, מוצא בית המשפט לנכון להורות על מעצרו הזמני. מדובר במקרה חריג, חרף שחרורו של המערער בעת הדיון בבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים. הדיון, שנקבע ל-11 באפריל, נתפס כקרוב דיו כדי להצדיק את המעצר הזמני הקצר, ולאפשר להגנה זמן ללמוד את חומרי החקירה. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי שגה בית משפט השלום בכך שלא ציין את מועד שחרורו המדויק של המערער בהחלטתו, דבר שהיה עשוי למנוע את הערעור הנוכחי. אשר על כן, הערעור נדחה, והחלטת בית משפט השלום עומדת בעינה.