בש"פ 4772/17

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטה בבקשה לעיון חוזר במעצרו של מערער עד תום ההליכים המשפטיים הרלוונטיים. על פי החוק, בקשה לעיון חוזר תקפה רק במקרים של עובדות חדשות שהתגלו, שינוי נסיבות או פרק זמן משמעותי שחלף מאז ההחלטה הראשונית. המערער טען כי קיימת חלופת מעצר חריגה שתנטרל את הסכנה הנשקפת מהם, אך בית המשפט מצא כי תנאי זה אינו מתקיים. השופט אף הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי עניינו של המערער נבדל מעניינם של מעורבים אחרים ששוחררו, וכי קיים יסוד סביר להניח כי שחרורו של המערער עלול לגרום לשיבוש הליכי משפט. זאת ועוד, הסכימה השופטת עם קביעתו של בית משפט קמא כי מעצרו של המערער ראוי על יסוד אופי העבירות הכלכליות שבוצעו, והסבירות כי נשקפת מהן סכנה לשלום הציבור. לבסוף, השופט הביא תקדים התומך בתפיסה כי עבירות רכוש אכן יכולות לסכן חיי אדם, וכי יש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה כדי לקבוע את הסיכון הנשקף מהעבריין. מאחר שלא נמצאו טעויות בהחלטת בית משפט קמא, נדחה הערעור.