ע"א 11127/07

תקציר

תושבי וילה 10 בשכונת קריית וולפסון בירושלים, שרכשו את דירתם בשנת 1970, ערערו על החלטת בית משפט השלום בירושלים. המשפט נפתח בתגובה לשפיכת המים הבלתי פוסקת של המערערים ממרפסת ביתם על גן ילדים הפועל מתחת לדירתם, תוך גרימת הפרעה ונזק לפעילות הגן ולרכושו. המשיבים, גן הילדים והחוכרים של המקרקעין עליהם עמד, ביקשו צו מניעה שימנע התערבות נוספת. המערערים הגישו תביעה נגדית, בטענה כי הגן פלש שלא כדין לרכוש המשותף וביקשו להסירו. עם זאת, בית משפט השלום דחה את התביעה שכנגד וקיבל את תביעת המשיבים לצו מניעה. הערעור ערער בעיקר על קביעותיה העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר, אך ערכאת הערעור אישרה את פסק הדין. טענות המערערים בדבר חוקיות נוכחותו של הגן והחריגה הנטענת ממיקומו מהתב"ע המקורית נדחו. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, מה גם שהם התבססו על בחינה יסודית של מסמכי תכנון, חוות דעת מומחים ועדויות עדים. בית המשפט לערעורים הסכים עם הערכתו של בית משפט קמא בדבר מהימנותם של עדים, וציין כי עדותם של המערערים הכילה סתירות וכי התנהגותם הייתה בלתי ראויה ועלתה כדי השתק. זאת ועוד, הודגשו גם השתהותם של המערערים בהגשת תביעתם שכנגד – שהוגשה עשרות שנים לאחר הקמת הגן – וחוסר תום לבם. בית המשפט הדגיש כי הפגיעה המזערית בזכות הקניין של המערערים אינה מצדיקה את הפגיעה הקשה שנגרמה למשיבים, אשר הפעילו את הגן במשך שנים רבות. ההחלטה כללה ביקורת על התנהלות המערערים ותיארה אותה כמטרידה ובלתי סבירה. הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.