ע"א 26599-12-14

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט לשאלה האם המשיב מחזיק במעמד של דיירות מוגנת על נכס שחכר מאז שנת 1967 לפחות. המקרה נסוב סביב דיני הקניין והגנת הדייר, ובוחן באופן ספציפי האם חזקה ארוכת טווח בנכס ללא הסכם שכירות פורמלי יכולה להקים זכויות דיירות מוגנות. בתחילה, הנטל להוכיח מעמד של דייר מוגן מוטל על התובע, אך במצבים בהם שוכר החזיק בנכס תקופה ממושכת ללא התנגדות או הסכם שכירות, נטל זה עובר לבעל הנכס להפריך מעמד מוגן. בית המשפט התייחס למספר תקדימים התומכים בהבנה משפטית זו. במקרה הנוכחי, המשיב התגורר בנכס לפחות משנת 1967, עדות לכך היא תעודה ממס הכנסה ואומתה בעדויות עדים, אשר אישרו עוד יותר את מעמדו המוגן. בית משפט קמא מצא את טענות המערערת בלתי משכנעות ואישר את הדיירות המוגנת של המשיב, בקובעו כי היעדר הסכם שכירות פורמאלי והיעדר פעולה מצד הבעלים לערער על השכירות לאורך השנים תומכים בטענת המשיב. הנטל שהוטל על המערערים להוכיח אחרת לא התקיים, שכן בית המשפט מצא את טענותיהם וראיותיהם חסרות מהימנות. יתר על כן, אי תשלום דמי השכירות לכאורה, שיכול היה להוות עילה לפינוי, לא הוכח, שכן לא היו ראיות לאי תשלום קבוע; המשיב המשיך לשלם דמי שכירות מינואר 2012 ועד להגשת התביעה במאי 2013. לפיכך נדחה הערעור, כאשר המערערים נדרשו לשלם למשיב 8,000 ₪ בתוספת מע"מ, תוך הדגשה כי ממצאיו של בית משפט קמא היו הגיוניים, סבירים ועולים בקנה אחד עם עקרונות משפטיים קודמים.