ע"א 92821/02

תקציר

פסק דינו של בית המשפט המחוזי מקובל בעיקרו, שכן ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בתיקים המבוססים על ממצאים עובדתיים וראיות. הסוגיה המרכזית היא קביעת שכר הטרחה המגיע למשיב בגין שירותים משפטיים שניתנו ליכין. בית המשפט מאשר כי המשיב אכן סיפק שירותים משפטיים ליכין, שהתמקדו בשינוי ייעוד של חלקת קרקע. אמנם לצדדים לא היה הסכם שכר טרחה, אך החוק הישראלי קובע כי חובה לשלם עבור שירות ששיעורו לא הוסכם חייבת להתקיים בסכום המתאים לנסיבות. במקרה זה, יש לחשב סכום זה כאחוז מערך הקרקע לאחר שינוי הייעוד. השיעור, שנקבע על 4%, סביר ומקובל על שני הצדדים. עם זאת, בית המשפט מוצא כי את שווי הקרקע יש לנכות תחילה את דמי ההיתר ששילם יכין, ולאחר מכן לחשב 4% מסכום זה. המשיב זכאי לאגרה זו בתוספת מע"מ, בתוספת ריבית והצמדה ממועד פסק הדין המקורי. לבסוף, נדרש המשיב לכיסוי הוצאות המערער ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪. השופטת מ' נאור, השופט ס' ג'ובראן והשופט ריבלין מסכימים עם הכרעת הדין.