עמ"נ 40372-12-21

תקציר

פסק הדין מאפשר לשדרג את מעמדם של מבקשים שבקשותיהם לאיחוד משפחות לא אושרו לפני המועד הקובע, בשל טעויות או עיכובים בלתי מוצדקים מצד הרשויות. זאת, גם אם הבקשות הראשוניות של המבקשים הוגשו לאחר החלטת ממשלה שאסרה על הגשתן. במקרה הספציפי הגישו המערערים, בני זוג שנישאו בשנת 1999, שתי בקשות לאיחוד משפחות, האחת בשנת 2002 והשנייה בשנת 2005. שניהם נדחו, ובני הזוג עתרו ללא הצלחה לבג"ץ נגד דחיית בקשתם הראשונה. החלטה מאוחרת יותר של שר הפנים לאפשר לתושבים להגיש בקשה לאיחוד משפחות, אם בקשותיהם יאושרו עד סוף שנת 2003, הובילה לערעור זה. בית המשפט פסק לטובת המערערים והתיר להם להפנות את עניינם לדיון בוועדה מקצועית, למרות שבקשתם הראשונית הוגשה לאחר החלטת הממשלה. בפסק הדין הודגש כי על הוועדה לבחון את המקרה "בלב פתוח ובנפש חפצה", בהתחשב ברישיונות השהייה הארוכים של המערערת, בנישואיה לאזרח ישראלי ובשלושת ילדיה אזרחי ישראל. בית המשפט ביטל את הצו הקודם להוצאות וקבע כי לא ייפסקו הוצאות נוספות למי מהצדדים.