עת"מ 11595-10-13

תקציר

בית המשפט מוצא כי לעותרים לקח זמן רב מדי להגיש עתירה מנהלית המערערת על החלטה בדבר זכאותו של המנוח לרכוש דירה. ההחלטה התקבלה במאי 2005, והעתירה הוגשה רק בינואר 2014 – שיהוי של כמעט תשע שנים. בתקופה זו השתנה מעמדו התכנוני של האזור, והקרקע נמכרה ליזם. בית המשפט מציין כי העותרים לא סיפקו כל הצדקה לשיהוי וכי כוונותיהם הסובייקטיביות אינן עולות על השיהוי האובייקטיבי הניכר, ואף לא על היעדר פגיעה בשלטון החוק. לפיכך העתירה נדחית בשל השיהוי המיותר בהגשה, מבלי לשקול לגופו של עניין. יתר על כן, בית המשפט מחליט שלא לגבות מהעותרים הוצאות כלשהן.