פש"ר 7480-08-15

תקציר

הנושה דרש תשלום מלא של החוב של החייב, בסך 599,234 ₪, כולל קרן וריבית שנצברו בהוצאה לפועל. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת הנושה, בנימוק של תחולת פקודת פשיטת רגל ופירוק, הקובעת ריבית ספציפית ושיעורי הצמדה לחובות בעקבות צו פשיטת רגל. בית המשפט הדגיש כי הנושה, שיזם את הליך פשיטת הרגל, אינו צריך ליהנות הן מהריביות הגבוהות של ההוצאה לפועל והן מהוראות הפקודה. במקום זאת, יחולו שיעורי הריבית וההצמדה שנקבעו בפקודה. כמו כן, בית המשפט הדגיש את הצורך לאזן בין פירעון החובות לבין כבודו של החייב וסיכויי השיקום. היא התייחסה לחוק חדלות פירעון והבראת המשק, המתווה שיקולים למכירת דירת מגורים של פושט רגל, לרבות אפשרות לחלופות דרסטיות פחות. בית המשפט הגיע למסקנה כי במקרה זה, התועלת לא עלתה על הנזק שנגרם לחייב, במיוחד בהתחשב בכך שהנושה רכש את החוב בשיעור מוזל ונסיבותיו האישיות של החייב. התעקשותו של הנושה על מלוא הסכום נעדרה תום לב והגינות. באשר לבקשת החייב לעכב את הפינוי, מצא בית המשפט כי שיקולי החייב אינם עולים בקנה אחד עם הנתונים הכספיים. בית המשפט קבע כי כדי למנוע את מימוש העיזבון, על החייב לשלם 168,101 שקל נוספים, כולל תביעות חוב נומינלי והוצאות, בתוספת הפרשי הצמדה בלבד. סכום זה התחשב בגילו של החייב, נסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי. בית המשפט שקל גם את משך הליכי פשיטת הרגל ואת אחריותו החלקית של החייב לעיכובים. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי על החייב לשלם 77,402 ₪ נוספים, המייצגים את ההפרש בין תביעות החוב שאושרו לבין הסכום בקרן, בצירוף הוצאות ההליך, צמודות למדד ממועד צו פשיטת הרגל. הנאמן הונחה להגיש בקשה לשכר טרחה, הוצאות ודמי פיקוח בתוך 14 יום, ולאחר מכן ייקבעו הסכום הסופי ותנאי התשלום. עוד קבע בית המשפט כי יבחן מחדש את הנפקת הערבות של גרושתו של החייב לאחר בירור הסכומים המגיעים ותנאי התשלום. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של הצדדים ונכנסה לתוקף באופן מיידי.