ע"א 3289/96

תקציר

פסק הדין סובב סביב תובע שלקה בשבץ מוחי זמן קצר לאחר שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו לפיצויים, מה שהוביל אותו להגיש תביעה מוצלחת לבית הדין לעבודה. בעקבות זאת הגיש המשיב כנגד המבקש תביעת נזיקין, אשר פסק לטובתו בהסתמך על החלטת בית הדין לעבודה. המבקשת ערערה לבית המשפט העליון, שקבע כי החלטת בית הדין לעבודה אינה מחייבת את המבקשת שכן הם לא היו צד לה. זאת ועוד, קביעת קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות בהחלטת בית הדין לעבודה וחוות דעתו של המומחה הרפואי שעליה התבססה, לא נחשבו לקביעות לפי הדינים הרלוונטיים. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את תוקפה של קביעת דרגת הנכות על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, שממנה השתמע קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות. עם זאת, מאחר שהוועדה הרפואית לא דנה באופן עצמאי בקשר הסיבתי והיו חוות דעת רפואיות סותרות, קבע בית המשפט העליון כי על בית המשפט המחוזי למנות מומחה רפואי למתן חוות דעת בנושא. משכך, התקבל הערעור, ובית המשפט המחוזי הונחה למנות מומחה רפואי שיקבע אם השבץ המוחי נגרם כתוצאה מהתאונה. המשיב חויב לשלם למבקש הוצאות בסך 5,000 ש"ח.