תפ"ח 70759-02-19

תקציר

פסק הדין במקרה זה אוסר על פרסום כל מידע שיש בו כדי לזהות את המתלונן או את בני משפחתו, לרבות שמותיהם, שמות משפחתם, מקום מגוריהם או מקום עבודתם, כדי להגן על פרטיותם. עם זאת, עובדות המקרה עדיין יכולות להתפרסם. הנאשם, יליד 1962, הורשע בשורה של עבירות מין בבנו הביולוגי, המתלוננת, שהיה קטין בן 8 עד 14 באותה עת. העבירות כוללות מעשה סדום, ניסיון למעשה סדום ומעשה מגונה, והן בוצעו בין השנים 2002 ל-2008, בחמש הזדמנויות. הנאשם ניצל את תמימותו של בנו ואת תלותו בו כדי לספק את תאוותיו המיניות, וגרם לו נזק נפשי משמעותי. שירות המבחן העריך את הסיכון שהנאשם יבצע התנהגות מינית פוגענית נוספת כבינונית-נמוכה, אך בשל הכחשתו את העבירות, חוסר אמפתיה והתנהגות מינית מבלבלת, הם סבורים כי קיים סיכון להישנות המחלה. בית המשפט החליט על טווח ענישה של 15 עד 20 שנות מאסר, בהתחשב בחומרת העבירות, בנזק שנגרם למתלונן ובמדיניות הענישה הנהוגה במקרים אלו. הם לקחו בחשבון גם את עברו הנקי של הנאשם ואת מצבו הרפואי. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 17 שנות מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וחויבו לשלם למתלונן פיצויים בסך 150 אלף שקל. לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום מיום ההודעה.