תמ"ש 19584-06-10

תקציר

מדובר בבני זוג נשואים עם שני ילדים קטינים המבקשים להמשיך לחיות יחד עד להכרעה במשמורת על ילדיהם, בתוך מצב חיים משותף אך נפרד בעקבות התמוטטות מערכת היחסים ביניהם. האישה מבקשת מזונות עבורה ועבור ילדיה, ואילו הגבר מעוניין לספק את צרכי הילדים בעצמו, ללא התערבות בית המשפט. על השופט לקבוע כיצד לנהוג בנסיבות ייחודיות אלה בהן מתגוררים בני הזוג יחד. השופט פותח בציון אופיו יוצא הדופן של התיק, שכן בני הזוג עדיין מתגוררים תחת אותה קורת גג, דבר שאינו שכיח בתיקי מזונות. הם בוחנים את ההכנסות, הצרכים והפערים בין הצדדים, יחד עם צרכי הילדים וכיצד הם מסופקים. האישה, העובדת ומשתכרת בהכנסה צנועה, זונחת את תביעתה למזונות אישיים אך מבקשת מזונות לילדיה. הגבר, שמרוויח הרבה יותר, היה באופן היסטורי המפרנס העיקרי של המשפחה. מתעוררות שאלות משפטיות לגבי מעמדה של האם לתבוע מזונות עבור הילדים כאשר האב דואג ישירות לצרכיהם. השופט מסכם כי לשני ההורים הזכות והמעמד להבטיח את חובתו של האחר לדאוג לילדיהם המשותפים, גם אם הם חיים יחד. השופטת מדגישה את הגישה הפרגמטית והקונקרטית הנדרשת בענייני משפחה, במיוחד בעת פסיקת מזונות זמניים. לאחר ששקל את הכנסות הצדדים, צרכיהם וטובת הילדים, קובע השופט כי על האב להמשיך לשלם הוצאות מסוימות באופן ישיר, כגון דיור וחינוך הילדים, ובמקביל לשלם לאם 2,000 שקל בחודש עבור צרכיהם השוטפים של הילדים, לרבות כלכלה. האם תשלם ישירות עבור הוצאות אחרות כמו ביטוח בריאות ובגדי הילדים. ההחלטה נועדה לשמור על חיי משפחה סבירים ולהבטיח את צרכי הילדים. השופט מדגיש כי הסדר זמני זה יעמוד בתוקפו עד לקבלת החלטה חדשה בנוגע למגורים ולמשמורת. בנוסף, האב חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של האם, וקצבת הילדים תשולם לאם, ללא קשר להליכי המשמורת. ההחלטה מתקבלת ללא זיהוי הצדדים, ופרטיה ספציפיים למקרה זה.