ע"ז 4370/05

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו בעניינה של הנעדרת, חוה שליט-יצחקיאן, שנעלמה לפני למעלה משני עשורים. המבקש, אוהד, בנה הצעיר של הנעדרת, ביקש מבית המשפט להכריז על אמו כמתה בהתאם לחוק הכרזות פטירה. המקרה נדון על סמך הוראות החוק והתקדימים הרלוונטיים. הגילוי הידוע האחרון של הנעדרת היה ב-22 ביולי 1987, ולאחר מכן לא יוחס לה כל מגע או פעילות. בית המשפט התחשב בנסיבות היעלמותה, לרבות אופייה ההרפתקני, היעדר פעילות בחשבונות הבנק שלה והיעדר כל תקשורת עם משפחתה או כל סימן לקיומה. בנוסף, החיפושים הנרחבים שערכה המשטרה והפנייה הציבורית בטלוויזיה לא הניבו כל מידע על מקום הימצאה. בית המשפט מכיר בדרישת רמת השכנוע הסבירה כפי שהותוותה בחוק הכרזות המוות ובפרשנויות שניתנו בפסקי דין קודמים, כגון אלכסנדרוב. בית המשפט מקבל כי המבקש עמד בנטל ההוכחה. צירוף הנסיבות, לרבות היעדר סימני חיים במשך למעלה מעשרים שנה, תומך במסקנה כי הנעדרת, חוה שליט-יצחקיאן, אינה בין החיים. לפיכך מכריז בית המשפט על מותה, החל מיום 22.7.94, המקביל ל-י"ד באב תשנ"ד בלוח השנה העברי. הצהרה זו נעשית ללא כל תנאי סודיות, המאפשרים לפרסם את פסק הדין במלואו, לרבות שמות הצדדים המעורבים. יתר על כן, בית המשפט אינו מטיל הוצאות כלשהן על אף אחד מהצדדים. פסק דין זה ניתן היום, 15.4.08 (י' בניסן תשס"ח, 2008).