ע"מ 1327/06

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במאבק משמורת מורכב על קטין ובקביעת אבהותו של הילד. האפוטרופוס המליץ לדחות את הערעור תוך מתן עדיפות לטובת הקטין, ובית המשפט קמא פסק תחילה שלא לערוך בדיקת אבהות, ובמקום זאת בחר לדחות את ההחלטה עד להגעת הקטין לבגרות. עם זאת, פסק הדין מכיר בחשיבות הנושא ובהשפעה על חיי הילד. היא מדגישה את זכויות הילד, לרבות הזכות לזהות ולידיעת מוצאו, שהן חלק מכבודו כאדם. פסק הדין אינו יכול לעמוד על תילו, שכן הוא אינו מספק קביעה ברורה בדבר אבהות, דבר המוביל לפגיעה פוטנציאלית באינטרסים של הקטין. בית המשפט מכיר אמנם בחלוף הזמן ובפירוד הנוכחי בין המשיב לקטין, אך מדגיש את הצורך בהערכה מעודכנת של מצבו של הקטין. פסק הדין מדגיש את עליונות טובת הקטין, תוך איזון בין זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, הגוברים על זכויות הוריו. השופטים מסכימים עם המלצת האפוטרופוס אך מרחיקים לכת ומחייבים פסיקה סופית של בית המשפט קמא, שתבטיח את שמירת זכויותיו של הקטין. מקרה זה דורש הכרעה פוזיטיבית, הקובעת אבהות באופן ברור, ובית המשפט קמא מונחה לפעול בהתאם, תוך שקילת מכלול הראיות תוך מזעור הפגיעה בקטין. דעתו של השופט שנלר נתמכת על ידי השופטים רוטלוי ושטופמן.