בש"פ 6563/22

תקציר

פסק הדין סובב סביב מקרה במערכת בתי הדין השרעיים שבו בני זוג לשעבר חולקים על המשמורת על בתם. בית הדין השרעי האזורי קנס תחילה את האם (הנתבעת) ב-1,000 ₪ בכל פעם שלא צייתה לצווי בית המשפט, במיוחד בכל הנוגע למסירת הילד לאב (התובע). שני הצדדים ערערו, אך בית הדין השרעי לערעורים בירושלים אישר את ההחלטות, תוך הדגשת אי-עמידתן ההדדית בהוראות בית המשפט ובטובת הקטין. בית המשפט מצא כי האם הפרה החלטות שהתבססו על ראיות של שירותי הרווחה שהצביעו על כך שהילד רצה לשמור על קשר עם האב. למרות טענת האם כי לא נערך שימוע לפני הטלת הקנס, נקבע כי הוזהרה בעבר וניתנו לה הזדמנויות לשנות את התנהגותה. בית הדין לערעורים דחה את ערעורי הצדדים, מתח ביקורת על התנהלותם וחזר על הצורך בקיום צווי בית המשפט לטובת הילד. השופט היושב בדין לא מצא סיבה לשנות את הקנס שהוטל, והדגיש כי אמצעים אלה נועדו להבטיח ציות עתידי, ולא להעניש על אי ציות בעבר. ההחלטה מאפשרת תביעות חדשות פוטנציאליות אם יתעוררו התפתחויות רלוונטיות.