ע"פ 461/80

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לשני מערערים שהורשעו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בהחזקת נשק שלא כדין ובאיומים שלא כדין. המערער הראשון ערער על הרשעתו, ושני המערערים ערערו על חומרת עונשם. על שניהם נגזרו שנתיים מאסר בגין החזקת נשק שלא כדין ואיומים, והוטלו עליהם עונשי מאסר על תנאי נוספים. הטענה העיקרית נוגעת להחזקת נשק, כאשר ההגנה טוענת כי אין ראיות קבילות לכך שהאקדח הוא "נשק" כהגדרתו בחוק. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי הימנעותה של הערכאה הנמוכה יותר מליידע את הנאשם בדבר זכותו לזמן את החותם על התעודה לחקירה היא פורמלית גרידא, מה גם שהנאשם היה מיוצג על ידי עורך דין שיכול היה לזמן את השוטר. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הרשעה באיומים אינה מחייבת דיבור נאמה, והתנהגותם של המערערים מהווה איום. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בחומרת העונש, מתוך הכרה בהתנהגותם האלימה והבריונית של המערערים. החברה, הדגיש בית המשפט, חייבת להיות מוגנת מפני אנשים כאלה. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר נותר על כנו.