בג"צ 538/75

תקציר

יבואן ישראלי משכם, שייבא חלקי רכב מגרמניה, עתר לבג"ץ בבקשה להוציא צו שיחייב את שחרור המטען שלו מנמל חיפה. רשויות המכס עיכבו את שחרור משלוחו ודרשו ערבות בנקאית לכיסוי חילוט אפשרי של הסחורה, שהעותר לא הצליח לספק. הרשויות חשדו בעותר כי הוא מנסה להונות אותם באמצעות מתן הצהרות כוזבות והצגת חשבונות פיקטיביים. בית המשפט העליון קבע כי הנושא צריך להידון בבית המשפט המחוזי, שלו סמכות לדון בתיקי חילוט מכס. עוד צוין כי לעותר כבר היה תיק פתוח בבית המשפט המחוזי בחיפה בנוגע לתפיסת משלוח קודמת, מה שמצביע על כך שאותה שאלה שבמחלוקת תיפתר שם. בית המשפט הדגיש כי בניגוד למקרים שצוינו על ידי בא כוח העותר, סעיף 190 לפקודת המכס מאפשר לעותר להגיש תביעה להשבת סחורתו ללא כל תנאים מוקדמים, מה שמייתר את התערבות בג"ץ במקרה זה. זאת ועוד, לא נמצאה אינדיקציה ברורה לכך שהעותר לא הצליח לקבל ערבות בנקאית כנטען. העתירה נדחתה וצווי המניעה הארעיים נגד רשויות המכס בוטלו. העותר חויב לשלם לרשויות הוצאות בסך 500 לירות.