ס"ע 18608-12-08

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של צו הרחבה בענף תחנות הדלק על מערכת יחסים שבין מעביד לעובד. הצו מרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי, שביטולו יבטל גם את צו ההארכה. המעסיקה הנתבעת טענה כי ההסכם הקיבוצי בוטל כדין בשנת 1991 ולכן לא חל על העובדת התובעת, וכך גם צו ההרחבה. עם זאת, בית הדין מצא כי המעסיק לא הביא ראיות מספיקות לכך שההסכם הקיבוצי בוטל כדין, ולכן צו ההרחבה נותר בתוקף. לאחר מכן, פסק הדין מתעמק בתביעות הספציפיות לדמי חגים, ותק נוסף, פדיון חופשות וגמול עבור שעות נוספות, עבודת לילה ומנוחה שבועית. בית הדין דחה את תביעת התובעת לדמי חגים, שכן מצא כי העובד עבד בחגים מבחירה ולא מתוך צורך. לפיכך, הוא לא היה זכאי לדמי חגים בנוסף לפיצויים שקיבל עבור עבודתו באותם ימים. בית הדין פסק לטובת תביעת העובד לוותק נוסף, שכן המעסיק לא שילם לו תוספת זו במהלך עבודתו ולא סיפק הסבר מניח את הדעת לכך. עבור רכיב זה נפסק לעובד 2,645 ₪ בתוספת ריבית. באשר לפדיון חופשות, בית הדין הסכים עם טענת העובד כי המעסיק לא שילם לו עבור כל ימי החופשה הצבורים שלו וכי יש לייחס תשלומים ששולמו בשלוש שנות עבודתו האחרונות לשנים קודמות. לעובד נפסקו 12,588 ₪ בתוספת ריבית בגין ימי חופשה שלא נוצלו. הרכיב האחרון של התביעה, גמול בגין שעות נוספות, עבודת לילה ומנוחה שבועית, דרש בדיקה נוספת בשל אי התאמה בין רישומי העובד לבין תשלומי המעסיק. בית המשפט החליט למנות חשב שכר שיבחן את הנושא ויערוך חישוב של מספר שעות העבודה והתגמול המתאים. הוצאות רואה החשבון יתחלקו לעת עתה שווה בשווה בין הצדדים, ופסק דין משלים יינתן לאחר קבלת חוות דעת המומחה.