בש"א 3407/08

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך בין משכיר לשוכר על השכרת נכס בשכונת בית חנינא בירושלים. השוכר, המבקש, לא הגיש סיכומים בכתב במועד כפי שהורה בית משפט השלום, מה שהוביל את הרשם לדחות את בקשתם לחופשה כדי להתגונן ולפסוק לטובת המשכיר, המשיב. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע, שניתן על ידי הרשם, ולאחר מכן הגיש בקשה למתן רשות ערעור ועיכוב ביצוע. שופט בית המשפט המחוזי פסק לטובת המבקש, והתיר עיכוב ביצוע זמני, בתנאי שהמבקש עמד בתנאים מסוימים הקשורים לתשלומי דמי שכירות ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה מתמקדת בעיקר בעניינים פרוצדורליים ובפרשנות תקנות סדר הדין האזרחי. השופטת דנה בהרחבה בהשלכות של אי הגשת סיכומים בכתב במועד, וציינה כי למבקש לא ניתנה אזהרה וטיעוניו לגופו של עניין לא נבדקו. השופט מצטט מספר תקדימים המצביעים על כך שהיה על בית המשפט לבחון את הראיות שהוצגו ולקבל החלטה לגופן ולא לדחות את הבקשה רק בשל חוסר מעש פרוצדורלי. השופט שוקל גם את סיכויי ההצלחה של המבקש בערעור ואת הקושי להחזיר את המצב לקדמותו אם פסק הדין יבוצע לפני שמיעת הערעור. מסקנתו היא כי שני התנאים לעיכוב ביצוע מתקיימים במקרה זה, מה גם שהנכס הוא למגורים ופינוי המבקש יגרום לו נזק בלתי הפיך. בנוסף, השופט מתייחס לסוגיית הסמכות וקובע כי לבית המשפט המחוזי יש סמכות לפסוק על עיכוב ביצוע לאחר שבית משפט השלום מסרב לעשות כן. כן הוא דן בבקשת המשיב להתנות את עיכוב ההוצאה לפועל בפיקדונות כספיים, תוך קביעת סכומים ספציפיים לתשלומי דמי שכירות ושכר טרחת עורך דין שיובטח על ידי המבקש. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת המבקש, ומאפשר עיכוב ביצוע זמני בכפוף לתנאים המפורטים הקשורים לתשלומים. למשיב ניתנו 30 יום להחליט אם להמשיך בהליכי ה-BRA או להחזיר את התיק לבית משפט השלום להמשך טיפול. ההחלטה נועדה לאזן בין הקפדנות הפרוצדורלית לבין זכותו של המבקש להשמיע את טענותיו לגופן.