ע"א 4022/98

תקציר

תיק הערעור סובב סביב שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בחיפה שהטילו על הטכניון אחריות למחלת הפרקינסון של צביה טויסטר. בית המשפט קבע כי אוורור מעבדה לקוי של הטכניון הוביל לחשיפתה של טויסטר לחומרים רעילים, מה שתרם למחלתה. בהערכת החבות, בית המשפט העדיף את חוות דעתם של מומחים שהצביעו על קשר סיבתי בין החשיפה למצבה על פני אלה הטוענים כי היא אידיופתית. בתחילה פסק בית המשפט לטויסטר סכום נכבד, אך על כך ערער בערעור. הערעור שהוביל השופט ט' אור הביא להתאמות משמעותיות, וקיצץ למעלה משני מיליון שקלים מהפיצוי בשל שיקולים כמו תוחלת חיים וכושר השתכרות פוטנציאלי, אך הכיר בצורך אף להגדיל חלק מהנזקים כמו פיצוי נזק לא ממוני. ההחלטה כללה גם שיקולים של קיצור תוחלת החיים, אובדן השתכרות והוצאות שונות הקשורות למצבה הרפואי ולטיפול בה. בסופו של דבר, למרות שסכום הפיצוי הופחת, אחריותו של הטכניון למצבה נשמרה, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו. פסק הדין משקף דיונים מורכבים בנושא סיבתיות רפואית וכימות נזקים, תוך איזון בין חוות דעת מומחים סותרות לבין אמות מידה משפטיות בתחום האחריות האזרחית.