ת"ק 42665-01-16

תקציר

במקרה של י.נ. תקשורת בינלאומית 015 בע"מ, הגישה התובעת תביעה נגד הנתבעת, Hallo One Five, בגין קבלת מסרונים לא רצויים מרובים. עם זאת, כתב התביעה של התובע היה מעורפל ולא ציין בבירור את עילת התביעה או הגדיר את תפקידו של הנתבע במשלוח המסרים. הנתבעת, י.נ. תקשורת בינלאומית 015 בע"מ, הייתה חברת תקשורת שסיפקה תשתית ופלטפורמה טכנולוגית למשלוח מסרונים ללקוחותיה. השאלה המרכזית הייתה האם הנתבעת עונה להגדרת "מפרסם" לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, אשר תטיל עליה אחריות בגין ההודעות הבלתי רצויות. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעת לא נכנסה תחת ההגדרה של מפרסם, שכן שמו וכתובתו לא הופיעו בפרסומת, ואף לא שיווקו את נושא הפרסומת. זאת ועוד, לנתבעת היה רישיון כללי למתן שירותי תקשורת, אשר החריג אותם מההגדרה לפי סעיף החריג. טענת התובע כי לנתבעת לא היה רישיון לשלוח מסרונים לא הייתה משכנעת, שכן בית המשפט לא יכול היה לקבוע את היקף רישיונו של הנתבע על סמך הראיות החלקיות שהוצגו. השופטת ציינה כי די ברישיון כללי, שהיה בידי הנתבעת, כדי להחריג אותם מהגדרת מפרסם, ולא נדרש רישיון ספציפי למסרונים. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבעים וקבע כי הם אינם מפרסמים כהגדרתם בחוק, ולכן התביעה נגדם נדחתה. התובע חויב בסכום של 1,000 ₪ בגין הוצאות ההליך, עם אפשרות לבקש רשות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.