ת"פ 31015-09-17

תקציר

הנאשם הורשע בהשתתפות בשוד אלים של קשישה, שבו שותפו השתמש בגז מדמיע ופגע פיזית בקורבן. השופט מתאר את האירוע כ"חמור, דוחה ומביש", ומדגיש את הצורך בעונש מרתיע שמעביר מסר חזק לפוגע ולחברה. ישנם כמה גורמים מקלים: הנאשם לא היה העבריין העיקרי, ותפקידו היה משני. הוא לא פגע פיזית בקורבן, ולא ברור אם התכוון להשתמש בגז מדמיע. השופט בוחן את נסיבות העבירה ואלו שאינן קשורות אליו, לרבות גילו הצעיר של הנאשם, עבר נקי עבר, פוטנציאל שיקום ונסיבות אישיות, כגון עבודתו, נישואיו והיעדר הדרכה הורית. גם תסקיר שירות המבחן על הנאשם נלקח בחשבון. עבור אישום השוד, טווח העונש המתאים הוא 16 עד 40 חודשי מאסר. לעומת זאת, באישום של החזקת סמים – אירוע שאינו קשור – העונש ההולם נע בין הימנעות מהרשעה למאסר על תנאי של מספר חודשים. בהתחשב בכל הגורמים, השופט גוזר על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל (בניכוי הזמן שריצה במעצר סגור) ו-12 חודשי מאסר על תנאי בגין השוד, ו-3 חודשי מאסר על תנאי בגין החזקת סמים. בנוסף, הנתבע חויב לשלם פיצוי בסך 15,000 ₪ לנפגע עד ליום 1.1.2019. השופט מסיים בהדגשת זכות הערעור.