מ"ת 6021-03-23

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי מעצר אדם עד תום ההליכים המשפטיים בתיקי עבירות תעבורה הוא חריג ויש להורות עליו רק בנסיבות בהן אין בתגובה אחרת כדי להגן על הציבור מפני הסכנה הנשקפת מהנאשם. בית המשפט הדגיש כי יש להעריך את מסוכנותו של הנאשם על פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה. מעצר אדם הופך מוצדק יותר כאשר לאדם יש עבר תעבורתי משמעותי, מפגין חוסר חשש לחוק ומהווה איום משמעותי על שלום הציבור. מצב זה מחמיר עוד יותר כאשר הפרט מפר צווי בית משפט ומפגין זלזול בהחלטות משפטיות. במקרה הנדון, למשיב עבר פלילי עשיר והיסטוריה של עבירות תנועה, לרבות נהיגה תחת השפעת אלכוהול, גרימת תאונות ואי עצירה בזירה. הוא נהג שוב ושוב בזמן פסילה והפגין זלזול בוטה בחוק ובצווי בית המשפט. עונשי המאסר המרובים שנגזרו עליו והליקויים המותנים בו לא הרתיעו אותו מביצוע עבירות נוספות. חומרת עברו הפלילי והתעבורתי של המשיב, יחד עם שחרורו לאחרונה מהכלא והפרת צו בית משפט מיידית, הופכים אותו למסוכן ביותר לציבור. בית המשפט מוצא לנכון להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים כדי להגן על הציבור. החלטה זו התקבלה לאחר שקילת כל האפשרויות ולמען שלום הציבור.