עב"ל 290/05

תקציר

במקרה דנן, בחן בית הדין האזורי ראיות ועובדות בעניינו של מערער שחלה באסתמה לפני שעבד במוסך בו נחשף לחומרים מגרים שונים. חשיפות אלה החריפו את בעיות הנשימה של המערער, שהתבטאו בתסמינים כגון סינוסיטיס, התקפי אסתמה וחסימת סימפונות משנת 1994 ואילך, אם כי האישור הרפואי הראשון לתסמינים אלה הופיע רק בשנת 1996. מטעמים רפואיים, המערערת נמצאה בלתי ראויה לתנאי עבודה אלה בשנת 1997 ולאחר מכן פוטרה. מומחה רפואי טען כי בעוד שאסתמה קיימת מראש ומבוססת על חוקה, חשיפה במקום העבודה עלולה להחמיר אותה באופן זמני. בית הדין עשה הקבלה לפסיקה קודמת, Shaker, שם הכיר בכך שחשיפות תעסוקתיות הגורמות להחמרה זמנית באסתמה מהוות פגיעה בעבודה. למרות שלא נקבעה לו נכות ארוכת טווח, תנאי השעה הותיר את המערער ללא יכולת להמשיך בתפקידו. אשר על כן, פסק בית הדין לטובת המערער, תוך שהוא מכיר בהרעה הזמנית במצבו כפגיעה בעבודה, מצדיק את דמי הערעור ובכך מאשר את אובדן כושר העבודה שלו כנפגע עבודה מזכה. ההחלטה התקבלה ללא הטלת עלויות ופורסמה ב-19 במרץ 2006.