עב"ל 37016-05-24

תקציר

פרק הדיון וההכרעה בפסק הדין מכיר תחילה בכך שטענת המערערת נכונה בחלקה, שכן קיימים שני מסלולים לקבלת קצבת שירות מיוחד, האחד עצמאי והשני מותנה בהכרה בנכות. פסק הדין מכיר בכך שישנם מקרים בהם מבוטח אינו יכול להגיש תביעה לקצבת שירות מיוחד לפני הגיעו לגיל פרישה, בשל החלטות שגויות בעניינו. לפיכך, מועד הגשת התביעה לא יעכב את בחינתה מטעמים פונקציונאליים. הדבר נכון במיוחד כאשר המבוטח פעל ללא דיחוי לתיקון הטעות, והתיקון נעשה בדיעבד. בית המשפט מוצא כי אין זה סביר לצפות ממבוטחים להגיש תביעות שיידחו לאלתר בשל אי עמידה בתנאי הסף. יתר על כן, אין להעמיד את הזמן שנדרש להליכי בקרה וערעור נגד המערער, כדי שלא לפגוע באפקטיביות של הביקורת השיפוטית. פסק הדין קובע כי הנמקה זו תקפה רק כאשר המבוטח מימש את זכויותיו באופן אקטיבי, וההגשה המאוחרת נובעת מהחלטה שגויה לגבי תנאי סף, אשר מתוקנת לאחר גיל הפרישה. יש להדגיש כי החריג הוא צר ויש ליישמו במשורה, בהתחשב בקשיי ההוכחה בבחינה רטרוספקטיבית של יכולות תפקודיות, ובזמינותם של ערוצי תמיכה חלופיים, כגון גמלת סיעוד. במקרה הספציפי מצא בית המשפט כי למערערת לא הייתה יכולת מעשית לתבוע שירותים מיוחדים במהלך ארבעת החודשים בשנת 2017, והנסיבות היוו אילוץ אובייקטיבי. זאת ועוד, הימנעותו של המערער מהגשת בקשה לגמלת סיעוד בהגיעו לגיל פרישה תרמה לקושי המעשי להעריך את תפקודו בעבר. עם זאת, הערעור מתקבל, והמכון יישא בהוצאות המערער.