ת"א 45359-05-11

תקציר

התיק עוסק בסכסוך בין קרסו מוטורס בע"מ, המייבאת ומפיצה מכוניות בישראל, לבין סוכנות רכב חיים לוי, סוכנת הרכב שלה בירושלים. קרסו ביטלה באופן חד צדדי את אישורה ללוי למכור את רכביה ולפעול כמרכז השירות שלה. לוי תבע את קרסו בבית המשפט המחוזי בירושלים, אך קרסו טען כי לבית המשפט אין סמכות מקומית, שכן ההסכם על מרכז השירות הגדיר את תל אביב כערכאה המוסמכת. השופטת קבעה כי בעוד שתניית השיפוט בהסכם מרכז השירות תקפה, היא חלה רק על אותו הסכם ספציפי. לפיכך, חלק התביעה בדבר הפסקת אישור מרכז השירות צריך להידון בתל אביב. עם זאת, השופט החליט כי פיצול התביעה לשני הליכים נפרדים יהיה לא יעיל ומיותר. שני האישורים היו חלק ממערכת יחסים כוללת, והעובדות והטענות המעורבות היו קשורות זו בזו. יתר על כן, נראה כי ההיבט העיקרי במערכת היחסים בין הצדדים היה מכירת רכב, כאשר אישור מרכז השירות היה משני. מכאן, שלמען היעילות, התביעה כולה תידון בבית המשפט המחוזי בירושלים, שכן זהו המקום המתאים להיבט מכירת הרכב. החלטה זו הושפעה גם מירידת חשיבותה של סמכות השיפוט המקומית במשפט הישראלי, מהבלעדיות של ההרשאה של לוי למכירת רכב, ומהמרחק הקצר יחסית בין ירושלים לתל אביב. השופט דחה את בקשתו של קרסו לדחות את התביעה או להעבירה, והורה לקרסו לשלם ללוי שכר טרחת עורך דין, שנקבע על 7,500 שקל.