ע"פ 254/88

תקציר

פסק הדין הוא פסק דין באשר לפרשנות מי נחשב "עד" לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. השופט גולדברג סבור כי כל מי שמוזמן כעד ונכנס לאולם בית המשפט הוא עד, בין אם העיד ובין אם לאו. השופט בך, לעומת זאת, סבור כי הפסיקה הקיימת צריכה לעמוד, הרואה באדם עד רק אם הוא מעיד, ומסרבת להעיד אם אינו מעיד. השופט מלץ מסכים עם פרשנותו של השופט בך, בטענה כי הגדרתו של השופט גולדברג רחבה מדי וסותרת את כוונת המחוקק העומדת מאחורי הפקודה. החלטת הרוב, שניתנה על ידי השופט גולדברג, מצדדת בפרשנותו. עם זאת, החלטת המיעוט של השופט מלץ מצדדת בפסיקה הקיימת, ומדגישה כי שינוי החוק אינו בסמכותו של בית המשפט. לפסק הדין יש השלכות על האופן שבו יטופלו הצהרות של עדים במשטרה בהליכים משפטיים.