תמ"ש 21377-07-19

תקציר

השופטת בחנה ביסודיות את כתבי הטענות והראיות שהוגשו בתיק זה ומצאה כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה לטענותיהם. מהעדויות והראיות עולה כי הנאשם, שמונה לנהל את ענייניו הכספיים של המנוח, השתמש בכספים לטובת האחרון. השופטת דחתה את טענת התובעת כי הנתבע ניצל את המנוחה, וציינה כי הנתבעת מונתה כאשר המנוח היה מרותק לביתו ונזקק לסיוע, והתובע עצמו אישר את מינויה. השופטת גם לא מצאה כל הצדקה לטענות התובע על ניהול פיננסי כושל, שכן הנתבעת הגישה את הדוחות הנדרשים והוציאה את הכספים באופן אחראי. יתר על כן, ההוצאות הספציפיות, כגון אלה עבור טקסים דתיים, צרכים אישיים ושיפוץ הבית, כולן היו מוצדקות ואושרו על ידי בית המשפט. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי הנתבע פעל לטובת המנוח והשתמש בכספים בתבונה. לפיכך, התביעה נדחית במלואה, והתובע מחויב לכיסוי הוצאות המשפט של הנתבע, בסך 10,000 ₪, בתוך 30 יום. פסק דין זה ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.