ע"א 9184/06

תקציר

הערעור מתייחס לתביעה של חייל חטיבת גולני לשעבר, נעם הולנדר, נגד החלטת קצין הפיצויים שלא להכיר בזכויותיו לפי חוק הנכות. במהלך שירותו הצבאי חווה הולנדר מתחים עם מפקדיו, תנאי היגיינה ירודים בבסיסו ולחץ נפשי עקב שירותו המבצעי בגזרות חמות ונישואיו האחרונים. כארבעה חודשים לאחר תחילת הבעיות הללו אובחן הולנדר כחולה סוכרת מסוג 1 ולאחר מכן שוחרר מהשירות הצבאי. הולנדר ערער לוועדת הערר בטענה שמחלתו נגרמה כתוצאה משירותו הצבאי. עם זאת, הוועדה קבעה כי לחץ נפשי לא היה גורם להתפתחות סוכרת וכי הולנדר לא חווה לחץ נפשי חריג. לאחר מכן ערער הולנדר לבית המשפט והציג פסקי דין שהכירו בקשר סיבתי בין השירות הצבאי להתפרצות מחלת הסוכרת במקרים דומים. המשיב, לעומת זאת, טען כי הולנדר לא הוכיח שמחלתו נגרמה כתוצאה מזיהום ויראלי הנובע מתנאים סניטריים ירודים וכי תקופת שירותו קצרה מכדי להוביל למחלה. בית המשפט בחן לעומק את הראיות הרפואיות ומצא כי קיימת מחלוקת אמיתית בין מומחים רפואיים בנוגע לקשר בין לחץ נפשי לסוכרת. עוד עלה כי הנסיבות שהובילו ללחץ נפשי היו ייחודיות לכל מקרה. בעניינו של הולנדר קבע בית המשפט כי הוא עבר מתח נפשי ממשי וחריג בשל השילוב בין תפקידו כחייל קרבי, התנאים הירודים בהם שירת, ניתוקו מהבית והסכסוך עם מפקדיו. עוד ציין בית המשפט כי נסיבותיו של המערער חמורות יותר מאשר במקרים קודמים בהם לא הוכח קשר סיבתי בין שירות למחלה. לפיכך, קיבל בית המשפט את ערעורו של הולנדר, תוך הכרה בזכויותיו לפי חוק הנכות. המשיב חויב לכסות את הוצאותיו של הולנדר ואת שכר טרחת עורך הדין.