ע"ע 2986-03-13

תקציר

בפסק דין זה התעוררה מחלוקת בין עובדים, מבקשת, לבין חברה משיבה ובעל מניותיה, בנוגע לזכויות העובדים בעקבות מכירת המפעל בו עבדו ואירועים שהתרחשו בעקבותיו. העובדים תבעו זכויות כספיות הנגזרות מתקופת העסקתם הכוללת והפסקתה הן כלפי המבקש, הן כלפי מעסיקם המקורי והן כלפי המשיבה, לה נמכר המפעל. בית הדין האזורי בתל אביב-יפו פסק לטובת העובדים והורה למבקש לשלם להם פיצויי פיטורים, דמי חופשה והפרשות לביטוח פנסיוני עבור תקופת העסקתם טרם המכירה. לאחר מכן ערער המבקש וביקש עיכוב ביצוע, שניתן בחלקו עד לדיון בערעור. הרקע לתיק היה כרוך בקשיים כלכליים שחווה המבקש, שהובילו למכירת המפעל למשיב. במסגרת הסכם המכר התחייבה המשיבה להעסיק את העובדים ולשמור על זכויותיהם. עם זאת, בין המבקשת לבין המשיב התגלע סכסוך עסקי, שהביא לביטול הסכם המכר ולהחזרת המפעל לידי המבקשת. העובדים, שלא היו צד להסכם זה, הוחזרו על ידי המבקש אך זמן קצר לאחר מכן התפטרו והועסקו על ידי המשיב. הסתבכויות נוספות התעוררו, והובילו את העובדים להגיש תביעה נגד שתי החברות בבית הדין האזורי. בית הדין האזורי קבע כי העובדים זכאים לפיצויי פיטורים, דמי חופשה וביטוח פנסיוני מהמבקש עבור תקופת העסקתם לפני המכירה. זאת, בהתבסס על הקביעה כי המבקש הוא מעסיק "חדש" ונדרשת הסכמת העובדים להחלפת מעסיקים, שלא ניתנה בתמורה השנייה. בנוסף, ביטל בית המשפט את ההסכמים בין המבקשת לבין המשיב, לרבות חובת המשיב לשאת בתשלומי המבקש לעובדים. המבקש נתקל בקשיים בהחזר הסכומים והגיש ערר ובקשה לעיכוב ביצוע. בית המשפט העניק שהות חלקית, וחייב את המבקש להפקיד מחצית מהסכום שנפסק או להמציא ערבות בנקאית בתוך 21 יום, עד לדיון בערעור. ההחלטה התבססה על סיכויי ההצלחה של המבקש בערעור ועל מאזן הנוחות, מתוך הכרה בצורך לבחון לגופן של הטענות ובהיעדר קושי ממשי בתגמול לעובדים אם הערעור ייכשל. פסק דין זה מדגיש את המורכבויות שעלולות להיווצר ביחסי עבודה בעקבות שינויים בבעלות על העסק ואת ההשלכות המשפטיות על כל הצדדים המעורבים.