עמ"נ 15221-06-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על החלטת מנכ"ל המשיבה, התואמת את המלצת הוועדה הבין-משרדית. החלטה זו נוגעת לאדם שהגיע לישראל ויש לו בקשה תלויה ועומדת לקבלת מעמד פליט ומקלט. כיום מחזיקה המערערת באשרה מסוג ב/1, המאפשרת עבודה ויצירת הכנסה – עמדה נוחה יותר מאחרים במצב דומה. בית המשפט מכיר בנימוקים ההומניטריים שהוצגו לשדרוג מעמדו הזמני של המערער. עם זאת, היא מסכימה עם הפעלת שיקול הדעת של המשיבה, שמצאה כי טעמים אלה אינם גוברים על מדיניות ההגירה. בית המשפט מדגיש כי שיקול הדעת הרחב של משרד הפנים בענייני רישיון ישיבה אינו מוחלט ונתון לביקורת שיפוטית לשם תום לב, שוויון, סבירות ומידתיות. במקרה דנן, נסיבותיו של המערער אינן מצדיקות התערבות שיפוטית, ואשרת ב/1 הקיימת נותנת מענה הולם לשהותו הממושכת. יתר על כן, בית המשפט אינו מוצא הצדקה בטיעונים לרישיון לישיבת ארעי המבוססים על טובת הילדים או על המלצת נציבות האו"ם לפליטים. לבסוף, טענת הגבלת הזמן לגבי אשרת ב/1 זכתה להתייחסות מספקת בהחלטות קודמות. אשר על כן, הערעור נדחה, והפיקדון יוחזר למערערת.