ע"פ 1651/10

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי להרשיע את המערער באונס ובמעשה סדום. בית המשפט המחוזי קבע בדעת רוב כי הסכמתה של המתלוננת לקיום יחסי מין עם המערער לא השתכללה וכי המערער לא חדל ממעשיו כרצונה. השופטים נחלקו בשאלה האם המערער כפה על המתלוננת לבצע בו מין אוראלי או שהמתלוננת עשתה זאת מרצונה. דעת המיעוט סברה כי טענת המתלוננת כי חששה מהמערער טרם האירוע אינה עולה בקנה אחד עם התנהגותה. השופט ג'ובראן, שכתב את חוות הדעת בערעור, סבר כי די בסתירות הרבות והמהותיות בעדותו של המתלונן כדי להטיל ספק סביר באשמתו של המערער עד כדי זיכויו. השופט ג'ובראן קיבל את הטענה כי הסכמתה של המתלוננת לקיום יחסי מין לא הייתה פרי דמיונו של המערער וכי יחסי המין היו בהסכמה. באשר לאישום מעשה סדום, השופט ג'ובראן לא סבר כי המערער אילץ את המתלוננת, וגרסתו של האחרון לאירועים הייתה עקבית, למעט לעניין הורדת מכנסיה של המתלוננת. בעוד שגרסתו של המערער לאירועים הייתה בדרך כלל אחידה, השופט השתכנע יותר מגרסתו של האחרון, במיוחד נוכח התנהגותה הבלתי עקבית של המתלוננת ועדויותיה. השופט רובינשטיין והשופט דנציגר הסכימו עם חוות דעתו של השופט ג'ובראן, תוך הדגשת הספק הסביר שעלו הסתירות בעדותו של המתלונן, וזיכו את המערער מחמת הספק בלבד. השופט דנציגר הוסיף כי עדיף לשחרר תשעים ותשעה אשמים מאשר להרשיע חף מפשע אחד. בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את הערעור וזיכה את המערער מהעבירות בהן הורשע.