ת"פ 12406-11-15

תקציר

עניינה של ההחלטה בבקשה שהגיש הנאשם, משה אברג'יל, לקיים עתירה לגילוי ראיות חסויות שתישמע בפני שופט תורן, ולא בפני ההרכב שמונה לעניינו. הבקשה מעלה את השאלה איזה הרכב מוסמך לדון בעתירות מסוג זה ואיזו גישה מתאימה ביותר במקרה ספציפי זה. ברקע הבקשה הוגש כתב אישום נגד הנאשם ואחיו התאום, דוד אברג'יל, בשורה של אישומים, בהם קשירת קשר וייצור אמצעי לחימה. הנתבע הגיש בקשה לחשיפת ראיות שנמצאו חסויות. מאחר שהראיות טרם הוצגו בבית המשפט, טען הנאשם כי שופט תורן יהיה המתאים ביותר לדון בעתירה, שכן להרכב שהוקצה לתיק לא הייתה ידיעה מוקדמת על הראיות. הפרקליטות, לעומת זאת, טענה כי ההרכב הדן בתיק צריך לעסוק גם הוא בעתירה. בית המשפט, בראשות השופט מרדכי לוי, פותח בהתוויית המסגרת הנורמטיבית, תוך שהוא מצטט את סעיף 45 לפקודת הראיות, המדגיש את הצורך לאזן בין גילוי ראיות חסויות לבין הפגיעה הפוטנציאלית בעניינים ציבוריים חשובים. בית המשפט מציין כי החקיקה מעדיפה את זכותו של הנאשם להליך הוגן וכי המבחן לצורך בראיות חסויות הוא הפוטנציאל שלהן לבסס ספק סביר. באשר לזהות ההרכב, בית המשפט מבהיר כי הן בית המשפט הדן בתיק והן הרכב אחר של אותו בית משפט מוסמכים לדון בעתירה. בית המשפט דן בשתי הפרקטיקות בהן נוקט בית המשפט העליון, האחת שבה ההרכב הדן בתיק עוסק גם בעתירה לגילוי, והשנייה שבה מוקצה הרכב אחר. פסיקות בית המשפט העליון שניתנו לאחרונה תמכו בגישה השנייה, והדגישו את הצורך להימנע מחשיפת ההרכב לראיות בלתי קבילות. בהפעילו שיקולים אלה על המקרה הנוכחי, מקבל בית המשפט את בקשת הנתבע. מאחר שהמשפט טרם החל וההגנה מתנגדת לכך שהעתירה תידון בהרכב הממונה, קובע השופט לוי כי העתירה לגילוי ראיות חסויות תידון בפני שופט תורן, במקרה זה כבוד השופט ב' שגיא, שעיין בעבר בחומר החקירה. ההחלטה מתקבלת על בסיס הנסיבות הספציפיות, כאשר בית המשפט מדגיש כי יש לקבוע את ההרכב המתאים בכל מקרה לגופו, בעיקר בהתחשב בשלב המשפט, החשיפה הפוטנציאלית של הרכב המשפט לראיות בלתי קבילות, עמדות הצדדים, יעילות, שיקולי צדק ומראית עין.