עמ"נ 3224-11-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על החלטה בעניין שהייתו הבלתי חוקית של המערער בישראל. המערערת לא יצאה מהארץ בתוך 30 הימים המפורטים בפסק הדין, ועל כן חל עקרון "ניקיון כפיים". בית המשפט אף דחה את הערעור לגופו, שכן לא מצא פגמים מהותיים בהחלטות הרשויות באשר למעמדו של המערער. היקף התערבותו של בית המשפט בעניינים אלה מוגבל, והוא מתערב רק במקרים חריגים שבהם נפלו פגמים חמורים בתהליך קבלת ההחלטות. במקרה זה נלקחו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים, וההחלטות התקבלו על פי קריטריונים תקפים. העובדה שבתו של המערער היא אזרחית ישראלית המשרתת בצבא אינה מצדיקה כשלעצמה מתן מעמד למערער בישראל. זאת ועוד, בעלה של המערערת, אזרח ישראלי, נפטר, מה ששמט את הבסיס להליך איחוד משפחות. גם המערער נולד ברומניה והתגורר בה רוב חייו, דבר שאינו תומך בטענה לזיקה משמעותית לישראל. מאחר שהמערער לא הגיש בקשות תקפות להסדרת מעמד והשתהה בעניין, לא ראה בית המשפט טעם להעניק לו מעמד מטעמים הומניטריים. הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשאת בהוצאות המשיב. כמו כן נדרשו המערערים לעזוב את ישראל בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.