ת"א 18401-02-20

תקציר

השופט פסק לטובת התובע בתיק, שעניינו סכסוך על הסכם שכירות. התובע, המשכיר, טען כי הנתבע, השוכר, הפר את הסכם השכירות בכך שנשאר בדירה מעבר לתקופה המוסכמת, גרם נזק לדירה ולא שילם דמי שכירות. השופטת שקלה את העדויות והמסמכים שהוצגו בבית המשפט ומצאה את גרסת התובע קוהרנטית ומשכנעת בעוד טענות הנתבע סותרות ואינן נתמכות בראיות. נקבע כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות בכך ששהתה בדירה ללא הסכמת התובעת מעבר לחודש נובמבר 2018, ובגינו הייתה חייבת לתובע פיצוי בסך 44,050 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. השופט גם הורה לנתבע לשלם 3,475 ₪ בגין נזקים שנגרמו לדירה, סכום שהוכח ונמצא קשור באופן סביר למעשיו של הנתבע. בנוסף, קבע השופט כי על הנתבע לכסות את הוצאות המשפט של התובע, שהסתכמו ב-2,022 שקל, ואת שכר טרחת עורך הדין, בסך 5,561 שקל. השופט דחה את תביעת התובע לצו מניעה, שכן מדובר בפיצויים הניתנים לכימות, והורה לנתבעת לשלם את הסכומים האמורים, תוך זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 60 יום. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והמזכירות הונחתה לשלוח אליהם את פסק הדין.