בע"מ 7172/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור שלישי בתיק גירושין, שעניינו חלוקת רכוש בין בני הזוג המתגרשים. התיק המקורי נדון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אשר פסק לטובת המשיב, ולאחר מכן ערעור שלא צלח לבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי המבקש. גם הערעור הנוכחי לבית המשפט העליון נדחה. עיקר המחלוקת נסובה סביב סיווג הנכסים שבבעלות המבקש, לרבות דירת מגורים ונכסים נוספים המוחזקים על שם המבקש, וכן סביב קביעת סכום הכספים שקיבל המבקש בגין עיסוקיו, אשר הוסתרו מהמשיב. הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית המשפט המחוזי קבעו כי הדירה ונכסים מסוימים הם רכוש משותף, למרות היותם רשומים על שם המבקש, ולכן יש לחלקם שווה בשווה. זאת ועוד, קבעו בתי המשפט כי על המשיב לקבל מהמבקש סך של 400,000 דולר, מתוכם סכום מוערך של 300,000 דולר שקיבל המבקש עבור עיסוקיו אך הוסתר מהמשיב. האומדן היה הכרחי בשל הגילוי הכספי החלקי של המבקש. עוד קבעו בתי המשפט כי יש לכלול בחלוקת הרכוש זכויות סוציאליות מסוימות, למעט הזכות לפנסיה, שנחשבה למתנת אביו של המבקש. בית המשפט העליון הסכים עם החלטות הערכאות הנמוכות יותר, והדגיש כי הן התבססו על בחינה מעמיקה וכי שיטת האומדן ראויה בנסיבות העניין. מאחר שהמקרה לא עורר שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית רחבה, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור והותיר את פסקי הדין הקודמים על כנם.