עמ"נ 28399-06-14

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לערעור מנהלי על החלטת היטל השבחה. המשיב טען כי תכנית מסוימת השביחה את רכושו ולכן יש להטיל עליו היטל השבחה. המערערת, לעומת זאת, טענה כי התכנית אכן השביחה את הנכס ויש לגבות את ההיטל. התיק נסוב סביב שתי שאלות עיקריות: האחת, האם חרגה השמאית המכרעת מסמכותה בכך שקבעה כי לא חל שיפור כלל בנסיבות העניין, ושנית, האם קביעתה בדבר היעדר השבחה ביחס לשיעור ההיטל הייתה כדין. באשר לשאלה הראשונה, מצא בית המשפט כי השמאית לא קבעה את היעדר ההשבחה ובכך לא חרגה מסמכותה, שכן חזרה לדון בשיעור ההיטל. עם זאת, ביחס לשאלה השנייה קבע בית המשפט כי קביעתו של השמאי אינה חוקית שכן היא נעדרת הנמקה והסבר, חרף חובתו של שמאי מכריע לתת חוות דעת מנומקת. לפיכך, החליט בית המשפט להחזיר את התיק לוועדת הערר למינוי שמאי מכריע חדש, אשר יהיה חייב לתת חוות דעת מפורטת ומנומקת לגבי היטל ההשבחה, בהתבסס על בדיקה עצמאית וכללי השמאות המקובלים. המשיב חויב לכסות את הוצאות המערערת, ושני הצדדים שמרו לעצמם את הזכות לערער על חוות הדעת המכרעת החדשה.