ע"א 588/73

תקציר

המועצה המקומית גוש חלב ערערה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה שדחה את בקשתה לתקן את לוח הזכויות שפורסם באדמות הכפר ולהעביר חלקות על שם המדינה למועצה המקומית. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. נמצא כי החלקות המדוברות, ששימשו כמרעה קהילתי לתושבי הכפר, איבדו את מעמדן ככאלה עוד לפני 1945 ולא ניתן היה לתבוע אותן כאדמות הכפר. יתר על כן, המועצה המקומית לא הביאה ראיות לכך שהחלקות היו בבעלות פרטית של אדמות מירי, שכן הן לא יכלו להוכיח רישום או חזקה כנדרש בחוק הקרקעות העות'מאני. בית המשפט דחה גם את הטענה כי תכנית לבנייה ציבורית מייעדת את החלקות לצורכי ציבור, שכן תכנית כזו אינה משנה זכויות קניין ללא הפקעה או רכישה רשמית. המועצה המקומית חויבה לשלם את הוצאות המשפט של המדינה. פסק דין זה נשען על מספר פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון וממחיש את מורכבות הזכויות והרישום במקרקעין בישראל, הנוגעים לחוקים העות'מאניים, המנדטוריים הבריטיים והישראליים.