רע"א 4628/18

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן בקשת רשות ערעור על החלטה הנוגעת למימוש דירת המגורים של המבקש לכיסוי חובות. הבקשה, שנועדה להפוך החלטה קודמת מיום 14.5.2018, נדחתה. הסוגיה המרכזית הייתה כי היה על המבקש לערער על ההחלטה המקורית מיום 23.4.2017, בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק, ולא להשתמש בבקשה לעיון חוזר כאמצעי לערער עליה. בית המשפט ציין כי לא נפלו נסיבות חדשות או טעויות המצדיקות בחינה מחודשת. טענתו של המבקש בדבר חוסר יכולתם של בניו לעמוד במשכנתא, אשר השפיעה לכאורה על יכולתו לפרוע את החוב, נדחתה כבלתי רלוונטית, שכן תכנית הפירעון לא הייתה מותנית בתנאי זה. בית המשפט הדגיש את השימוש לרעה שעשה המבקש בהליך המשפטי, ועיכב את מימוש הדירה ללא בסיס ממשי. חשוב לציין כי ההחלטה התייחסה לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, שייכנס לתוקף 18 חודשים מיום 15.3.2018, המשנה את הטיפול בנכסי החייבים - החייבים מחזיקים בנכסיהם, אם כי מפוקחים על ידי נאמן. החוק החדש מוסיף תנאים למימוש מקום מגוריו של החייב, המחייבים איזון בין הטבות הנושים לבין נזקי החייב, בהתאם לפרקטיקה הבינלאומית. בית המשפט הדגיש כי למרות שהחוק החדש טרם נכנס לתוקף, שיקולים דומים כבר חלו. בסופו של דבר נדחתה הבקשה, והמבקש חויב לשלם לנאמן הוצאות בסך 5,000 ₪.