ע"א 2170/03

תקציר

התיק נסוב סביב הפקעת רכושם של המערערים והאם הוא זכאי לפטור ממס שבח מקרקעין לפי הדין הרלוונטי. שאלת המפתח היא סיווג הנכס כ"דירת מגורים", דבר שיפטור אותו ממסים מסוימים. הנכס הנדון עבר בירושה למערערים, והם הסכימו להפקיעתו על ידי העירייה תמורת פיצויים בשנת 1996. המערערים טענו כי יש לסווג את הנכס כ"דירת מגורים" על פי אופיו בעת בנייתו, שכלל מתקני מגורים חיוניים. עוד טענו כי היעדר מקלחת או אמבטיה אינו צריך לפסול אותה כדירת מגורים. מנגד, המשיב, ככל הנראה רשות מסים, טען כי הסיווג צריך להתבסס על אופיו של הנכס בעת המכירה וכי היעדר שירותים מסוימים הופך אותו לבלתי זכאי. בית המשפט פסק לטובת המערערים, בקובעו כי יש להעריך את טיבו של הנכס בעת אירוע המס, שבמקרה זה היה ההפקעה. השופטים שוכנעו כי בנכס קיימים המתקנים החיוניים למגורים וכי יש לבחון את הפוטנציאל לשימוש כזה על בסיס מכלול הנסיבות, לרבות שימושו בעבר, מיקומו ושינויים שנעשו בו לאורך השנים. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנכס נחשב ל"דירת מגורים" ופטור ממס שבח לפי פרק ה'1 לחוק מיסוי מקרקעין. משכך, התקבל הערעור, וחויב המשיב לשאת בהוצאות המערערים.