ב"ל 1746-11-22

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בערעור על תביעת נכות שהגיש מערער נגד המוסד לביטוח לאומי. הערעור מבקש לערער על החלטת ועדה שבדקה את דרגת הנכות של המערער. המערער הסכים בעבר להחזיר את עניינם לאותה ועדה, אך כעת הוא מתעקש על הרכב אחר. בפסק הדין צוין כי בקשה זו אינה סבירה, מה גם שהמערערת לא חיפשה פתרונות חלופיים ולא הסכימה עם הצעות המשיב או הרשם. לפיכך, העתירה לשינוי הרכב הוועדה נדחית. יתר על כן, גם לגופו של ערעור נדחים מכמה טעמים. הוועדה עמדה בתנאי פסק דין משקם קודם, שקלה את טענות המערער במספר נקודות וקיבלה חלקית את הערעור על ידי קביעת דרגת נכות זמנית של 35% ונכות יציבה של 15% עקב פיברומיאלגיה. פסק הדין תומך בהערכת הוועדה בתחום הנפשי, האורתופדי והאורולוגי, וכן בקביעת אחוזי הנכות הזמנית. החלטת הוועדה נמצאה סבירה, בהתבסס על התיק הרפואי והבדיקות הקליניות של המערער. בנוסף, צוין בפסק הדין כי הוועדה פעלה בהתאם להנחיות להערכת הנכות וקביעתה עולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו. התוצאה היא שהערר נדחה, והחלטת הוועדה המקורית עומדת בעינה. זכותו של המערער להגיש בקשה לחופשה כדי לערער לבית הדין הארצי בתוך 30 יום.