ע"א 4269/90

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור שהגישה אגודה שיתופית של אגד על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהורה לה לשלם סכומים מסוימים לחבריה הפורשים, המשיבים בתיק. המשיבים פרשו מכוח הוראות הפרישה המוקדמת שבתקנות קרן הפנסיה של חברי אגד בע"מ (קרן הפנסיה), הקובעות את תנאי תכנית תשלומי הפנסיה לחברי אגד ולעובדיה. על פי התקנון, עמיתים הפורשים מוקדם זכאים לגמלה מקרן הפנסיה, הממומנת מצבירה אקטוארית של הפרשות אגד והחבר לאורך תקופה של כמעט ארבעה עשורים. עם זאת, אגד גם שילמה סכום חד פעמי לקרן הפנסיה עבור עמיתים שפרשו מוקדם, למרות שלא הייתה מחויבת לכך. בסופו של דבר נקלעה אגד למשבר כלכלי חמור ונאלצה להסכים עם הממשלה על תוכנית הבראה, שדרשה ממנה להפסיק לסבסד את הפנסיה של הפורשים המוקדמים. בהתאם לכך, החליטה אגד לאשר פרישה מוקדמת רק אם החבר התחייב להשתתף ב-20% מהתשלום החד פעמי שאגד הייתה אמורה לשלם לקרן הפנסיה. 80% הנותרים ישולמו על ידי אגד. החלטה זו אושרה מאוחר יותר באסיפה הכללית של אגד, שהחליטה גם לתקן את תקנון אגד כך שיכלול את ההוראה החדשה. חלק מהמשיבים כבר אושרו לפרישה מוקדמת עוד בטרם התקבלו החלטות אלה, ואגד אף אישרה את מועדי הפרישה הספציפיים לחלק מהם. בעקבות ההחלטות הודיעה אגד למשיבים כי פרישתם תאושר רק אם יסכימו לתנאים החדשים. בעת פרישתם ניכתה אגד 20% מהסכום החד פעמי המגיע לכל משיב והעבירה את יתרת הכספים לקרן הפנסיה. לאחר מכן עתרו המשיבים לבית המשפט המחוזי בטענה כי ניכוי של 20% אינו חוקי וכי על אגד לשלם את מלוא הסכום החד פעמי. בית המשפט המחוזי הסכים עם המשיבים וקבע כי התנהלותה של אגד אינה חוקית. אגד ערערה על פסק דין זה לבית המשפט העליון, בטענה כי החלטות הנהלתה והאסיפה הכללית שלה תקפות ומחייבות את המשיבים, אף שפרישתם אושרה בטרם התקבלו ההחלטות. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורה של אגד. בית המשפט קבע כי מערכת היחסים המשפטית בין אגד לחבריה היא חוזית ומבוססת על תקנון אגד ותקנון קרן הפנסיה. לטענתם, אגד לא חויבה לשלם את מלוא הסכום החד פעמי לקרן הפנסיה עבור עמיתים שפרשו במסגרת ההפרשות לפרישה מוקדמת. כמו כן, לאגד הייתה זכות לתקן את תקנונה, והתיקון לא שינה באופן מהותי את בסיס ההסכמה לחברות באגודה השיתופית. לפיכך, היא חייבה את המשיבים, גם אלה שפרישתם אושרה לפני ביצוע התיקון. בית המשפט קבע כי זכויותיו וחובותיו של חבר פורש נקבעות על פי התקנון וההחלטות שהיו בתוקף בעת פרישתו, ולא בעת אישור הפרישה. לפיכך, נדרשו המשיבים להפריש 20% מהתשלום החד פעמי. עם זאת, פסק הדין חל רק על משיבים שפרשו לפי התקנות הרלוונטיות של קרן הפנסיה לפני תיקון התקנון של אגד. ערעורה של אגד התקבל אפוא באופן חלקי, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי אושר רק ביחס למשיבים שפרשו לפי התקנות האמורות לפני התיקון. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.