ע"פ 7580/02

תקציר

במקרה דנן, המערער הורשע מלכתחילה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בסיוע לרצח וחבלה, לאחר שהסיע מחבל פלסטיני, שביצע פיגוע התאבדות בנתניה, שגרם לחמישה הרוגים ולפציעות רבות. המערער סיפק הסעה ממחסום לנתניה, וגבה מחיר גבוה משמעותית מהמחיר הרגיל, שנתפס כחשוד, במיוחד נוכח לבושו יוצא הדופן של המחבל והתנהגותו השקטה. על אף שטען לאי ידיעת כוונותיו של המחבל, מצא בית המשפט המחוזי כי המערער חשד במניעי נוסעו אך בחר להתעלם מחשדות אלה לשם רווח כספי. על אף שלא הוכח כי המערער ידע בוודאות או כמעט בוודאות על תוכניותיו של הנוסע, קבע בית המשפט כי עצם את עיניו מפני האפשרות לאפשר פיגוע. בערעור נקבע כי הוא נעדר את המודעות הנפשית הספציפית הנדרשת כדי להיות מורשע בסיוע לרצח וחבלה. תחת זאת, מצא בית המשפט כי למערער היה יסוד נפשי של הריגה בשל פזיזות, והכיר בכך שחשד באפשרות של תקיפה ובכל זאת המשיך בהובלה. למרות שהרשעתו של המערער שונתה להריגה, עדיין צפויות לו תוצאות גזר דין דומות בהתחשב בחומרת מעשיו, שהסתיימו במוות טרגי. הרשעתו בסיוע וסיוע בוטלה, אך העונש שהוטל נותר בעינו, שכן הוא נמצא מתאים לעבירת ההריגה, המשקפת את חומרת מעשיו ואת הנזק הנגרם כתוצאה מכך.