ת"א 274/08

תקציר

פסק דין זה דן בסכסוך עסקי מורכב בין מנכ"ל לבין שני בעלי מניות של החברה שניהל, ושל חברת האם שהחזיקה בחברה המנהלת. המנכ"ל טען כי הנתבעים, שהיו בעלי השליטה בשתי החברות, התחייבו לשנות את תנאי העסקתו, כך שבמקום שישולם לו אחוז מסוים מהרווח בפועל של החברה המנהלת, הוא יקבל אחוז מסוים מהרווח הצפוי בהתאם לתוכנית העסקית. המנכ"ל התפטר מתפקידו וטען כי הנתבעים הפרו את התחייבותם, שכן המסמך המשנה את תנאי העסקתו מעולם לא אושר על ידי הגופים התאגידיים הרלוונטיים. הנתבעים טענו כי מסמך השינויים מותנה בשני אירועים שלא התממשו: אימוץ מוקדם של תקני חשבונאות חדשים, ועסקת מכירה ספציפית של החברה שנוהלה על ידי המנכ"ל. לטענת הנתבעים, לפיכך, מסמך השינויים מעולם לא נכנס לתוקף. לחילופין, טענו הנתבעים כי המנכ"ל ויתר על מסמך השינויים וקרע אותו. פסק הדין סוקר בהרחבה את העובדות וקובע כי מסמך השינויים לא הותנה בשני התנאים שהזכירו הנתבעים. בית המשפט דוחה גם את טענת הוויתור וקובע כי המנכ"ל לא ויתר על זכויותיו על פי מסמך השינויים וכי המסמך לא נקרע. בית המשפט קובע כי מסמך השינויים, גם אם נחתם על ידי הנתבעים בשם חברת האם, אינו מחייב את חברת האם, שכן הוא לא אושר על ידי הגופים התאגידיים הנדרשים, וחתימתו חרגה מההרשאה שניתנה להם. בית המשפט מוצא כי חתימתם של שני הנתבעים על מסמך השינויים כללה במשתמע הבטחה לעשות מאמץ סביר להשיג את האישורים הנדרשים, אך הם לא קיימו הבטחה זו. בית המשפט מעריך את הפיצוי המגיע למנכ"ל בגין הפרת התחייבות הנתבעים, ומביא בחשבון שיקולים שונים, לרבות העובדה שההתחייבות הייתה רק להשתדל ולא להשיג את המטרה, תוכן מסמך השינויים שהתייחס לרווח הצפוי על פי התוכנית העסקית, והעובדה שלחברה נגרמו בסופו של דבר הפסדים. בית המשפט קובע כי המנכ"ל זכאי לפיצוי בסך 300,000 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 10% מסכום זה, משני הנתבעים, ביחד ולחוד.