ת"מ 116/06

תקציר

השופט בוחן בקפידה את טענות הנאשם בדבר מניעים ומוצא כי רק חלקן מבוססות. המחלוקת העובדתית נפתרת לטובת הנתבע, שכן השופט מקבל את הטענה כי התובעים פעלו ברשלנות בהכנת המכרז ובהגשתו. לאחר מכן עובר השופט לדון בשאלות של היווצרות עילות תביעה והזכות להסתמכות ולפיצויי קיום. נקבע כי אין עילת תביעה חוזית, ועילת התביעה הנזיקית מוגבלת לתקופה בה התנהלו התובעים בהתאם להודעת הזכייה במכרז – "תקופת הזכייה". זכותם של התובעים לפיצויי הסתמכות נבחנת ונמצאה מוצדקת רק ביחס להחזר ערבות ההצעה שחולטה, בתוספת ריבית. השופט קובע כי הנתבע אחראי באופן חלקי להוצאות ריבית אלה, ומורה לו לשלם לתובעים סכום יחסי. עם זאת, התביעה לפיצויי קיום נדחית, שכן התובעים לא הוכיחו שהיו צריכים לזכות במכרז. השופט מדגיש את רשלנות התובעים ואת הפסיקה המקובלת בדבר פסילת הצעות עם פגמים בערבות, ומגיע למסקנה כי סיכויי התובעים לזכות במכרז היו קלושים ביותר. לבסוף, השופט מורה לתובעים לשלם לנתבע 20,000 ₪ הוצאות משפט ודוחה את מרבית התביעה, למעט חריג אחד הנוגע להוצאות ריבית.