דב"ע 48/98

תקציר

התיק סובב סביב עורכת דין שהתפטרה מעבודתה כדי לטפל בתינוקה שזה עתה נולד. לאחר תום חופשת הלידה היא הגישה בקשה לדמי אבטלה, שנדחו על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה שהתפטרותה אינה מוצדקת. עורכת הדין ערערה על החלטה זו, תחילה לבית הדין האזורי ולאחר מכן לבית הדין הארצי לעבודה, בטענה כי התפטרותה מוצדקת. שני בתי המשפט פסקו נגדה, וקבעו כי מעשיה אינם מהווים התפטרות מוצדקת, שכן היא הגישה בקשה לעבודה במשרה מלאה לאחר שהתפטרה מעבודתה. עם זאת, המשנה לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, עו"ד י' אליסוף, פסק לטובתה וקבע כי רצונה האמיתי של עורכת הדין לטפל בילדה וצמצום שעות העבודה שהיא מחפשת היו הצדקה מספקת להתפטרותה. אליאסוף הבדיל מקרה זה מתקדימים קודמים, שכן היקף המשרה לאחר הלידה היה שונה באופן משמעותי מקודמו. לפיכך, קבע בית המשפט כי המערערת זכאית לדמי אבטלה, והמוסד לביטוח לאומי חויב בה לשלם לה הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ.