בג"צ 10107/08

תקציר

העותרים ביקשו לערער על פסק בוררות חלקי ועל פסק בוררות שניתן בעניינם, שעניינם חובות שונים הנובעים מחברותם באגודה שיתופית. המשיב, רשם האגודות השיתופיות, דחה את ערעורם. לאחר מכן הגישו העותרים עתירה לבג"ץ, בטענה לכמה אי סדרים בהליך הבוררות וביקשו את התערבות בית המשפט. עם זאת, בית המשפט סירב להתערב, ולא מצא נסיבות חריגות או טעויות משפטיות מהותיות בהחלטת המשיב. ראשית, בית המשפט דחה את טענת העותרים לניגוד עניינים מצד הבורר, שכן היא לא הועלתה בפני הבורר או המשיב, והעותרים לא סיפקו נתונים חדשים התומכים בטענתם. שנית, בית המשפט קבע כי זכותם של העותרים לשימוע לא נפגעה, שכן הם בחרו שלא להגיע לישיבת בוררות. שלישית, בית המשפט מצא כי הבורר לא חרג מסמכותו בפרשנות הדין החל וכי קביעתו בדבר מהות החוב מצויה בסמכותו. לבסוף, קבע בית המשפט כי החלטת המשיב אינה עולה בקנה אחד עם הדין המהותי, וכל טעות נטענת ביישום החוק אינה עילה לביקורת שיפוטית. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך דין למשיבה ולאגודה השיתופית. השופט רובינשטיין והשופט הנדל הסכימו עם פסק הדין, אך הדגישו את הצורך בשינוי חקיקה שיאפשר ערעורים על החלטות הרשם בענייני בוררות לערכאות אחרות, כגון בית המשפט האזרחי או בית המשפט לעניינים מנהליים.