בש"פ 120/10

תקציר

הכרעת הדין דנה בהליכים המשפטיים נגד מבקש המואשם בעבירות חמורות, לרבות מסירת מידע לאויב, מגע עם סוכן זר וקשירת קשר, על פי הדין הישראלי. על פי החשד, המבקש, אזרח ישראלי ופעיל בתנועת בל"ד, נפגש עם נציגי חיזבאללה במחנה נוער במרוקו ולאחר מכן בפולין, שם מסר על פי הדיווחים מידע רגיש על הרמטכ"ל הישראלי והסכים לאסוף מודיעין נוסף עם שובו לישראל. הראיות נגדו כללו הודאות משטרתיות, תכתובות מיילים, הקלטות ועדויות. כדי להגן על ביטחון המדינה הנפיק שר הביטחון תעודות סודיות, המונעות חשיפת פרטים מודיעיניים מסוימים. המבקש ערער על כך, בטענה כי הדבר פוגע בזכויותיו להליך הוגן בכך שהוא מעכב את גילוי הראיות. בית המשפט דחה את עתירתו, הדגיש את הצורך לאזן בין ביטחון המדינה לבין הזכות למשפט הוגן וקבע כי ראיות חסויות בדרך כלל פוגעות בנאשמים ולא מסייעות להם. הליך קדם המשפט הממושך ספג ביקורת על עיכוב המשפט העיקרי, הדגיש את הבעיה של בקשות עזר משפטיות המאפילות על הליכים מהותיים, וקרא להתמקד בטיפול מהיר בתיק העיקרי.