ת"א 42680/03

תקציר

התובע, מורה לחינוך גופני, תבע את הממונה עליו, הנתבעת מס' 1, בגין לשון הרע לאחר ששלחה מכתבים למשרד החינוך בבקשה להעבירו מבית ספר אחד למשנהו, בנימוק של אי התאמתו לצוות ולאקלים הסביבתי, וגרמה לתסיסה ודמורליזציה בקרב המורים. המפקחת טענה כי מדובר בפרסומים נכונים ולטובת הציבור, ואילו המורה טענה כי הם שקריים ופוגעים בקידומו המקצועי ובשמו הטוב. בית המשפט בחן את הפרסומים באופן אובייקטיבי ומצא כי הם העריכו באופן שלילי את כישוריו המקצועיים של המורה, דבר העלול לפגוע בקריירה שלו ובמוניטין שלו בקרב עמיתיו. הביטויים במכתבים היוו לשון הרע לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. לאחר מכן בחן בית המשפט את הגנתו של הממונה. היא לא הצליחה להוכיח את אמיתות הפרסומים, שכן מנהלי בתי הספר שבהם עבדה המורה לא תמכו בטענותיה. יתר על כן, המפקחת לא פעלה בתום לב, שכן שלחה את המכתבים מבלי לערוך שימוע מסודר או ליידע את המורה, תוך שלילת דרישת תום הלב למספר הגנות. עם זאת, המפקח היה מוגן על ידי שתי הגנות מוחלטות. ראשית, לפי סעיף 13(9) הותרו פרסומיה כמפקחת משרד החינוך, שכן הם היו במסגרת תפקידה וסמכות המשרד. שנית, סעיף 15(8) הגן עליה כמפקחת המורה, אף שהפרסומים לא נעשו בתום לב, שכן המפקחת האמינה באמיתותם. למרות שקבע כי הפרסומים מכפישים ואינם נכונים, דחה בית המשפט את התביעה בשל הגנות מוחלטות אלה והורה לממונה לשלם למורה שכר טרחת עורך דין בסך 16,000 ₪ בתוספת מע"מ, החל מיום 1.1.2007.